הרמת סינוס

רפואת השיניים המודרנית מאפשרת למטופל להחליף שן טבעית שאבדה עם שן מלאכותית באמצעות שתלים. אך לפעמים נוצר מצב בו אין מספיק עצם בלסת כדי לבצע את ההשתלה בהצלחה. בנקודה זו הרמת סינוס נכנסת לתמונה כפרוצדורה מקדימה שמכינה את השטח לקראת הכנסת השתל.

מדוע קוראים לפעולה הרמת סינוס?

סמוך ללסת העליונה של האדם ישנם חללים ריקים משני צידי האף שנקראים “סינוסים מקסילריים”. לאחר עקירה או אובדן שן בצורה כזו או אחרת נותרת עצם לסת דקה שאינה תמיד מאפשרת השתלה מוצלחת. מה שעושים בהליך הרמת סינוס הוא הזזת הסינוס למיקום גבוה יותר כדי לפנות מקום להשתלת עצם, שתפקידה לעבות את עצם הלסת הקיימת. מכאן נובע השם “הרמת סינוס”.

האם הרמת סינוס היא הכרחית?

החדרת שתלים אל עצם לסת דקה מדי תפגע בסינוסים, מה שיוביל לכישלון מוחלט של ההשתלה. בנוסף, קיים במצב זה חשש להתפתחות של סינוסיטיס ושל דלקות כרוניות. הסיבוכים הקשים יותר כוללים תרחישים לא נעימים בכלל, בלשון המעטה, כמו קריסת העצם ושאיבת השתל אל תוך הסינוס, מצב מסוכן ביותר שמחייב ניתוח מיידי בבית החולים ואשפוז.

דרכים לביצוע הרמת סינוס

בגדול, ישנן שתי שיטות עיקריות לביצוע הפרוצדורה – הרמת סינוס פתוחה והרמת סינוס סגורה.

במקרה של הרמת סינוס פתוחה, רופא השיניים יבצע פתח בצידה החיצוני של הלסת העליונה אשר ישמש עבורו נתיב גישה להחדרת תחליף עצם שמגיע בצורת גרגרים קטנים. הגרגרים יוחדרו בין עצם הלסת לבין רירית הסינוס המורמת. רופא השיניים יסגור את החלל ויתפור את החניכיים בתום הפעולה.

לאחר פרוצדורה זו יש להמתין עד כתשעה חודשים, תלוי ביכולת של עצם הלסת לייצב את השתלים. במהלך תקופה זו הגוף משתמש בגרגרים שהוכנסו בתור מעין חומר בנייה, שבאמצעותו נבנית עצם טבעית חדשה שמעבה את הקיימת. רק לאחר שנוצרת עצם טובה ואיכותית, ניתן לחשוף את השתלים ולבנות שיניים חדשות עליהם.

האופציה השנייה היא הרמת סינוס סגורה. במסגרת הליך זה מבצעים קידוח קטן מאוד דרך עצם הלסת, בגודל של 3 עד 5 מילימטרים בלבד, היכן שהשן חסרה. רופא השיניים ירים את רירית הסינוס כלפי מעלה דרך החור הקטן שנוצר ויחדיר את גרגירי תחליף העצם. במקרים מסוימים ישנה אפשרות להשתיל את השתל הדנטלי מיד בתום פעולה זו מבלי לחכות לצמיחת עצם טבעית חדשה.

הכנות מקדימות לקראת הטיפול

ההכנות המקדימות לקראת טיפול של הרמת סינוס מתחלקות לשני שלבים מרכזיים – הראשון הוא עריכת בדיקות רפואיות והשני הוא הכנת הגוף לקראת ההליך.

בשלב הבדיקות הרפואיות המטופל יצטרך לעבור צילום פנורמי וצילום סי.טי. של הלסת העליונה. במקרים מסוימים רופא השיניים עשוי לבקש לעשות צילומים נוספים. בנוסף, רופא השיניים יעבור על סיכום ההיסטוריה הרפואית שלכם, שכן נטילת תרופות מסוימות לטווח ארוך ומחלות ספציפיות כמו סכרת בלתי מאוזנת עלולות לשבש את תהליך ההחלמה מהפרוצדורה ובכך לפגום בסיכויי ההצלחה. גם נטיות גנטיות והרגלי החיים של המטופל, לדוגמה האם הוא מעשן, נלקחים בחשבון.

השלב השני, כאמור, הוא שלב הכנת הגוף עצמו לקראת ההליך. ראשית כל, יש לעבור טיפול להסרת אבנית אצל שיננית 6 שבועות לכל היותר לפני פעולה של הרמת סינוס. הסיבה לכך היא שנוכחות של אבנית וחיידקים מעלה את הסיכון להתפתחות זיהום ובאופן טבעי אנו רוצים לצמצם את גובה הסיכונים ככל שניתן. דבר נוסף שיש לעשות הוא ליטול אנטיביוטיקה וכדורים נוגדי כאבים לפני ההליך על פי המרשם שתקבלו מהרופא מבעוד מועד.

פרטים נוספים על הרמת סינוס

הפרוצדורה נמשכת בסביבות החצי שעה ומבחינה סטטיסטית סיכויי ההצלחה שלה כיום נעים בין 90 ל-95 אחוזים. במקרה של כישלון הנובע מקרע ברירית הסינוס במהלך הניתוח, יש להמתין להתאחותו במשך ארבעה חודשים ואז ניתן לנסות שוב.

סיבוכים מוכרים של הרמת סינוס כוללים נפיחות, חוסר נוחות, כאבים ודימום מהאף בימים הראשונים שלאחר הניתוח. תיתן גם הופעה של כתמים כחולים תת-עוריים, שמעידים על דימום פנימי. רוב תופעות הלוואי חולפות מעצמן תוך שבוע עד עשרה ימים לאחר ביצוע הפרוצדורה. במקרה ותופעות הלוואי ממשיכות מעבר לתקופה זו או שהבחנתם בתופעה חריגה כלשהי, יש לפנות אל רופא השיניים שטיפל בכם.