דמנציה: ממה היא נובעת והאם יש דרך להילחם בה?

דמנציה – האם זו גזירת גורל?

דמנציה קשורי לגיל, ככל שתוחלת החיים עולה, יותר ויותר אנשים מבוגרים חולים בדמנציה, מצב רפואי לא פשוט בו התפקוד הקוגניטיבי נפגע באופן משמעותי. למה זה קורה? מה התסמינים? והאם יש דרך להירפא? כל התשובות המאמר הבא

בימי הולדת אנחנו נוהגים לאחל לחוגגים “עד 120”, אבל האם באמת טוב לחיות שנים כה רבות? האמת היא שלאחרונה, התשובה לכך לא לגמרי ברורה. ככל שתוחלת החיים עולה, אנשים אמנם חיים יותר שנים, אך גם נוטים לסבול יותר ממצבים רפואיים ונפשיים קשים, כמו דמנציה.

דמנציה היא אחד מהמצבים הקשים והטראגיים אשר פוגעים במבוגרים ומבוגרות רבים המגיעים לגיל זקנה, ועד כה לא נמצא לה פתרון ראוי. בעיית הזיכרון, המכונה גם “שיטיון”, היא מצב בו למרות שההכרה אינה נפגעת – בקרב המטופל או המטופלת מתרחש תהליך של ירידה בתפקוד הקוגניטיבי. דמנציה לכשעצמה אינה מחלה, אלא כינוי לירידה והדרדרות קוגניטיבית עקב נסיבות שונות, אשר גורמת לליקויים חברתיים ותפקודיים שונים. אחת המחלות הפופולריות והמוכרות ביותר אשר כוללת את התסמינים ה”קלאסיים” לדמנציה, היא אלצהיימר.

התסמינים לדמנציה – כך דמנציה מתבטאת בחיי היום היום

דמנציה מסווגת לשלוש דרגות: חריפה, כרונית וסנילית.

התסמינים לדמנציה משתנים מאדם לאדם, ויכולים להופיע בחלקם, במלואם, בתדירויות שונות וברמות חומרה שונות. בדרך כלל מקובל לאבחן דמנציה במקרים בהם האדם מפגין התנהגויות חדשות בגיל מבוגר כמו שכחה, נסיגה חברתית ושינויים רגשיים (החל מאי יציבות רגשית ואפתיה ועד דיכאון ומחשבות שווא).

במקרים מסוימים, התסמינים יכולים לכלול דלוזיות וחזיונות שווא, אשר אינם מאורגנים סביב נראטיב ספציפי. בשל תחושתם ה”ממשית” של חזיונות אלה בקרב המטופלים, הם עלולים להוביל לאגרסיביות בחיי האדם הסובל מדמנציה ובסביבתו.

מעבר לכל אלה, תסמינים נוספים לדמנציה יכולים להיות דווקא סומטיים – כל מיני תחושות ומיחושים שונים בגוף, כמו כאבי ראש, סחרחורות וחולשה, בעיות שינה ועוד.

דמנציה – אז למה זה קורה?

ברוב מצבי הדמנציה, התפקוד הקוגניטיבי יורד כתוצאה מתהליך ניוון של המוח, עקב הזדקנות שאינה תקינה. כאמור, קיימת דמנציה המופיעה כתוצאה ממחלת האלצהיימר, אשר סוגה עולה עם ההזדקנות. המצב שכיח עד כדי כך שכיום בישראל, כ-70 אלף ישראלים סובלים מאלצהיימר, ואחד מכל חמישה קשישים וקשישות סובלים מדמנציה ברמות שונות ומשתנות.

דמנציה שאינה כתוצאה מאלצהיימר היא דמנציה ווסקולרית, אשר מתפתחת בדרך כלל כתוצאה ממחלות צרברו-ווסקולריות. אנשים הסובלים מיתר לחץ דם נמצאים בסיכון לדמנציה מסוג זה.

בנוסף, קיימים עוד לא מעט גורמים נוספים לדמנציה, ביניהם פגיעת ראש טראומטית, פגיעה בזיכרון כתוצאה ממחלת פרקינסון והאנטינגטון, שימוש בסמים, אלכוהול ורעלנים, מחלות לב וזיהומים, בעיות מטבוליות וגם מצבים פסיכיאטריים שונים, המגבירים את הסיכוי ללקות בדמנציה.

הפתרון לדמנציה – האם ניתן לרפא אותה בכלל?

לצערנו, נכון להיום, אין דרך ספציפית לריפוי. מחקרים רבים מנסים למצוא תרופות, אמצעי עיכוב ואפילו מניעה של דמנציה, אבל סביר להניח כי יקח עוד זמן עד שימצא לדמנציה פתרון אידיאלי.

יחד עם זאת, כל זה לא אומר שלא ניתן לטפל בדמנציה. בעיקרון, הטיפול בדמנציה תלוי בסיבה ממנה היא נובעת. כאשר הדמנציה מופיעה עקב אבחון ברור ומובהק, קל יותר לטפל בה – למשל במקרים של חוסר בוויטמינים, דיכאון, גידולים או מחלות מסוימות. במקרים אלה, הדמנציה היא סוג של סימפטום למצב כרוני אחר שכאשר יטופל – גם היא תחלוף.

במצבי דמנציה שלא ברור מקורם, אין טיפול ממוקד מלבד האטה ועיכוב של הסימפטומים, באמצעות תמיכה משפחתית וקהילתית וגירויים חיצוניים הקשורים לחושים שונים. קיימות גם תרופות אשר יכולות לעכב את מהלך המחלה במשך כשנתיים, הניתנות במקרים של אלצהיימר קל עד בינוני.

כדי לסייע במניעה של הדמנציה, חשוב להימנע מאורח חיים לא בריא. על פי השערות של מומחים בתחום הבריאות, קיימים לא מעט גורמי סיכון הקשורים לאורח החיים אשר עלולים להשפיע לרעה על הסיכוי ללקות במחלה. התנהגויות מזיקות כמו עישון, תזונה לקויה, חוסר בפעילות גופנית וסוכר גבוה, תורמים להתפתחות המחלה. מכאן, שיתכן כי אורח חיים בריא ומוקפד יכול להיות פתרון המנע האולטימטיבי עד שימצא ריפוי למחלה עצמה.